אודות

קיבוץ רוחמה נוסד ב -1944

ע”י גרעין תנועת השומר הצעיר מרומניה ופולין, זאת לאחר שלושה ניסיונות התיישבות קודמים שנכשלו. למרות מחיקה של כמאה מליון ₪ בהסדר הקיבוצים שנערך בשנת 1997, לא הצליח הקיבוץ להתייצב מבחינה כלכלית.

בשנת 1998 הגיע המשק למצב של “על סף פשיטת רגל” וחברי האגודה החליטו להביא ניהול חיצוני עם סמכויות רחבות ביותר (“כשל ועד ממונה”).

מאז ועד עצם היום הזה מנוהל הקיבוץ ע”י גורם חיצוני עם סמכויות אלו.

בתקופה האמורה בוצעה תוכנית התייעלות והבראה שיצבה את המצב באופן יחסי תוך גבית מחירים קשים בתחומים החברתיים, האישיים והבין אישיים.

המשק עבר מהפסד הפעלה של כ- 3 מליון ₪ לרווח הפעלה בשיעור דומה.

חלק ארי מההתייעלות בוצע באמצעות הורדת הוצאות הקהילה שעמדו על 9 מליון ₪ וצומצמו ל-5.7 מליון ₪. כחלק מההתאמה המבנית עבר הקיבוץ למודל “המשולב” ב-1999. ב- 2002 החליט הקיבוץ, ברוב של מעל 80%, לעבור למודל “רשת הביטחון” (הפרטה כמעט מוחלטת, חוץ מחלק מהוצאות החינוך והבריאות שהקהילה ממשיכה לספק ) כהשלמה של תהליך הרה-ארגון.
כיום בקיבוץ 162 חברים, 1 חיילים, 120 ילדים ו- 80 תושבים.
בקיבוץ בריכת שחייה, מרכז ספריות, מרפאה ומרכול.

מוסדות הקיבוץ:
מנכ”ל הקיבוץ
הנהלת הקהילה בריכוזו של מנהל הקהילה
רכזת משק
הנהלה כלכלית
הנהלות תאגידים לכל ענף וענף
רכז בריאות
רכז תרבות
רכזת השכרת דירות
ארכיון- עלון מקומי “הדי רוחמה” המופיע בכל שבועיים

המשק:
שדות פלחה גדולים בהם מגדלים חיטה ושעורה בעיקר
לול פיטום מעל ל- 1,500 טון בשר לשנה
פרדס 500 דונם
רפת משותפת עם קיבוץ דורות.
תעשייה המברשת מפעל לייצור מברשות- הוקם בשנת 1947 אלקטרוניקה רוחמה: מעבדה לתיכנות מעגלים מודפסים 1984
אורחן
מוסך
עובדי חוץ
מבנה ארגוני

קצת הסטוריה:

1. מקום
בשנת 1911 אגודה של יהודים ציונים ממוסקבה רכשה 5,000 דונם באזור הכפר הערבי ג’ממה, שכרה אגרונום מראשון לציון (צבי הירשפלד) והקימה על חשבונה במקום חווה חקלאית בשם רוחמה. נחפרה באר, ונטעו מטעים. במקום הוקמו מספר צריפים עבור הפועלים היהודים שעבדו בו.
החווה נהרסה ונעזבה במשך מלחמת עולם הראשונה.
בשנות העשרים היו שני נסיונות להקים את החווה מחדש שלא הצליחו.
האדמות בסופו של דבר נרכשו על ידי הקרן הקיימת בסוף שנות השלושים והמקום הוצע לקיבוץ עמל בשנת 1943.

2. הקיבוץ
קיבוץ עמל נוסד בשנת 1936 על ידי גרעיני עליה של תנועת השומר הצעיר מפולין ומרומניה. אליהם הצטרפו חברים מהתנועה בבולגריה. הקיבוץ חי במחנה זמני בקריית חיים וחבריו עבדו בנמל חיפה בעיקר. בשנת 1943 הוצע להם לעלות לרוחמה. בשיחת קיבוץ הראשונה ההצעה נפלה, בשיחה שנייה עם התערבותו של מנהיג התנועה יערי נפלה הכרעה חיובית: 80 בעד, 5 נגד, 1 נמנע. 13 לא היו בעלי זכות הצבעה, 4 היו חיילים בבריגדה במלחמה.
בחנוכה 1943 6 חברים וחברה אחת עלו לרוחמה, חידשו את הבאר הקימו גדר וצריפים ראשונים. הקיבוץ כולו עלה על הקרקע חגיגית ב מרץ 1944 .
בשנת 1946 מצור של האנגלים על הקיבוץ בחיפוש אחרי נשק שלא נמצא.
בשנת 1948 בזמן מלחמת העצמאות הקיבוץ מנותק מהצפון. הילדים פונו ליפו, רוחמה מרכז לוגיסטי של כוחות ישראלים המגינים על הנגב. מוקם בית חולים שדה, שדה תעופה, סדנה. הקיבוץ סובל מהפצצה מאווירונים מצרים. מטוס אחד הופל על ידי אש החברים שלנו.
עם תום המלחמה- פיתוח מזורז של הקיבוץ.

3. קליטה
גרעין עולים מפולין ( 1946 )- גרעין אילון (1947) צעירים שהתרכזו בשוויץ בזמן המלחמה- שני גרעינים של תנועת החלוץ באיטליה (1949-1950)- גרעין מהשומר הצעיר במרוקו (1963), מספר בוגרי חברות נוער שהתחנכו ברוחמה, ומשנות ה-80 גרעינים פרטיים.
הקיבוץ הגיע לשיא אוכלוסיה בשנות ה- 80 : 360 חברים 150 ילדים.