קופלניקוב בטי ז”ל

דף הנצחה לקופלניקוב בטי ז”ל (04/04/1915 – 17/09/1978) ( – טו תשל”ח )

בטי קופלניקוב

מחלה ממארת הכריעה את בטי, מטפלת התינוקות הראשונה של הקיבוץ ואחת מראשוני המייסדים שלו. בטי נולדה בלצי שבחבל בסרביה. בילדותה נתייתמה מאמה ועובדות החיים למדוה בגיל צעיר להיות אחראית, מסורה ודואגת לסובבים אותה. כזו הייתה גם ביחסה אל בנות קבוצתה בקן “השומר הצעיר” בעיירה והן רחשו לה ידידות איתנה. בשנת 1934 נשלחה בטי לבוקרשט, בשליחות הקן, לפעילות מרכזית למען הקרן הקיימת לישראל. מאוחר יותר יצאה להכשרה, שם פגשה את מנשה, ונדדה מסניף לסניף, בהתאם לצרכי התנועה, עד שהתכוננה לעלייה בסניף לוגוז’, שבחבל טרנסילבניה. בשנת 1936 נבחרה בטי לקבוצה הראשונה שעלתה לארץ והגיעה למשמר זבולון, כיום קיבוץ כפר מסריק. כעבור חצי שנה נשלחה עם כל הגרעין לעזרת ההתיישבות החדשה בשער הגולן., שם עבדה בתנאים קשים בבנייה ובשדה. בשנת 1938, לאחר ייסוד קיבוץ העמל בקריית חיים, נשלחה בטי לקיבוץ עין המפרץ להכשרה בטיפול תינוקות ומאז במשך שלושים שנה עבדה במקצוע זה, היא הדריכה הורים צעירים ושתפה עצמה בטיפוח בנים ובנות, שהיום הם עצמם אבות ואימהות לילדים.

מפעל חיה של בטי היה הקמת בית התינוקות בקיבוצנו ועבודתה החינוכית המסורה והממושכת בו. כמטפלת האמינה בטי בחינוך המשותף וידעה להדריך את האימהות הצעירות בדרכי נועם והעניקה להם הרגשת ביטחון שהילדים בידיים נאמנות. בימי מלחמת השחרור כשפונו הילדים מרוחמה, הופקדה בטי על שלום הילדים הרכים והאימהות בטחו בה שתדאג לכל מחסורם. יחד עם עבודה החינוכית המסורה, טיפחה בטי באהבה את משפחתה שלה וגידלה את תמר, ישראל, מיקה ואמנון, ארבעת ילדיה, לעתים לבדה, כשמנשה היה מחוץ לבית עקב תפקידיו. כאשר ילדיה גדלו והיא הייתה לסבתא, ידעה להעביר בתבונה ובחכמת חיים את דאגתה האוהבת אל נכדיה הרבים בקיבוץ ומחוצה לו. במשך שנים נטלה בטי חלק פעיל בוועדת החינוך כרכזת הגיל הרך וכחברה מן המניין, וכשסיימה את עבודתה בחינוך הייתה לרכזת מחסן הבגדים.

מחלתה ומותה המהיר של בטי הכו בתדהמת הלם את כל מוקיריה.