לבל יהודית ז”ל

דף הנצחה ללבל יהודית ז”ל (18/09/1916 – 16/10/2000) ( כ – יז תשרי תשס”א )

יהודית לבל
יהודית לבל הרשליקוביץ’ נולדה בפיוטריקוב שבפולין. אביה צבי היה חייט ושמש בבית הכנסת. אמה לאה היתה משכילה שעסקה במעט עבודה ציבורית, אך בעיקר טיפלה בעשרת ילדיה ובעוד שלושה ילדי אחותה שגרו איתם. הבית היה חופשי בגישתו הדתית , והגן הגדול שפרח סביבו תרם לאוירת החופש שבו.האם נפטרה לפני פרוץ המלחמה והפרעות והמשפחה לא הבינה את העומד לקרות, רק יהודית שנשבתה בקסם תנועת הנוער הציונית, עזבה את לימודיה בסמינר למורים והצטרפה להכשרה.בהכשרה היא עבדה בבית החולים ולמדה בקורס לאחיות מעשיות. בשנת 1936 היא החליטה , בניגוד לדעת כל המשפחה , לעלות ארצה. אביה ניסה להורידה בכוח מן הרכבת וזאת לה הפעם האחרונה בה ראתה אותו. הוא לעוד שלוש מאחיותיה נספו בשואה. את סיפור ימיהם האחרונים היא שומעת מפי אחותה , שהיתה איתם במחנות ההשמדה, אותה היא פוגשת אחרי 50 שנות ריחוק בפולין.
יהודית מגיעה לארץ על גבי ספינת מעפילים רעועה שנתפסה על ידי האנגלים. היא נכלאה במחנה מעבר ומגיעה לבסוף לקבוץ “העמל” בקריית חיים. שם היא פוגשת את דניאל ואהבה ממבט ראשון מתפתחת לקשר אמיץ שנמשך עד יום מותו של דניאל אחרי מחלה ממושכת.
היא היתה עסקנית ציבור, במובן המקובל של המילה, אך נוכחותה מורגשת בכל. עובדת כמטפלת, מבשלת, אחות כללית וסייעת לרופא שיניים. כמו כן עבדה בשנם האחרונות במחסן הבגדים ועוזרת לכל דורש.
הקשר בין יהודית ודניאל והאהבה שרכשו זה לזו היו דוגמה למסירות אמת. דניאל אהב והעריך אותה וביום הולדתה ה – 70 כתב לה שיר שאלה מילות הסיום שלו:
שלג הלבנון כבר זרק בראשי

ועיניך עדיין צופות בי כבראשונה.

אני, נשבע אני לך – עוד חולה אהבה

המים הרבים לא שטפו את אהבתנו

יד ביד נצעד עד ששימשנו תשקע לעד.

יהודית עזרה לדניאל בכל תפקידיו הציבוריים, העריכה והעריצה אותו. בשנות מחלתו הייתה לו למשענת אך בד בבד לא נטשה את משמרת משפחתה המורחבת, לה הייתה בית אוהב.
חצי שנה אחרי פטירתו של דניאל , היא נשאבת אל שירת הברבור של חייה : הציור. את ציוריה לא שופטים בכלים אומנותיים טהורים, שופטים את התופעה, את ההיסחפות, בביקורת על אחת התערוכות שערכה נאמרו מילים המבטאות את אופיה של יהודית: : ניכרת בציורים עשייה חופשית ונלהבת, ספונטניות ושמחת חיים.”
ואכן מלאת שמחת חיים ואופטימיות היא הייתה, והקרינה על משפחתה, קרוביה וידידיה הרבים חום ודאגה אין קץ.