דף הנצחה לגרינברג אורי (אלכסנדר) ז”ל (29/06/1953 – 04/01/2008) ( טז תמוז תרצ”ג – כו טבת תשס”ח )
אורי, אלכסנר גרינברג להוריו יוסף ופיגה בעיר בריסל- בלגיה. הוריו שניהם נולדו וגדלו בפולין ומשפחותיהם נמלטו מן האנטישמיות הגואה אל בלגיה, אך גם שם השיגה אותם ידו האכזרית של הצורר הנאצי והם נשלחו למחנות העבודה וההשמדה. ההורים, ששניהם איבדו את בני זוגם הראשונים במחנות, שרדו את התופת, שבו לבלגיה והקימו יחד משפחה חדשה. האם התאחדה עם שני ילדיה הקטנים אותם החביאה אצל משפחות נוצריות ואורי ילדם היחיד המשותף נולד ביוני 1953. המשפחה שמרה על מסורת יהודית, חגגה לאורי בר מצווה, והוא מגיל צעיר היה חניך בתנועת הנוער “השומר הצעיר”. אורי עלה לישראל לקיבוץ רבדים, אך מאחר ולא היה בקיבוץ זה אולפן לעברית הוא הגיע לקיבוץ רוחמה, כאן סיים את האולפן, התגייס לצה”ל שרת בו שירות מלא, וזמן קצר מתום השירות התקבל כחבר מן המניין לקיבוץ רוחמה. ואז פגש אורי את נאווה, בת גרעין “מורל” שבתום שנות השרות שבה אל ביתה ברמת גן, באותה עת נשלח אורי על ידי התנועה להדריך גרעין חדש שהתגבש בעיר והמפגשים עם נאווה המשיכו ותכפו עד ליום נשואים מאושר בקיץ 1981 שהשיב אל רוחמה משפחה צעירה וטובה. השניים הביאו לעולם את ענבל, שיר ורן עם הורות נהדרת חמה ותומכת. אמו של אורי נפטרה בנעוריו ואביו עלה מספר שנים אחריו ונפטר בתל אביב, ומשפחתו הקרובה מתגוררת מעבר לים. אורי מילא ברוחמה מספר תפקידים רגישים, היה סדרן עבודה, חבר בועדת חברים וועדת בריאות ונהג אמבולנס שהכיר מקרוב את מכאובי החברים וידע להאזין למצוקותיהם. מיד עם קבלתו לחברות התמנה בפעם הראשונה לסדרן רכב, הרבה תפקידים הוא הספיק למלא במהלך שנותיו אך בתפקיד זה, אותו מילא לסירוגין מספר פעמים, כשהפעם האחרונה נמשכת מעל 11 שנים, מתגלה אופיו הנוח והיכולת הנדירה שלו לענות בשקט, בענייניות, בהבנה, וחוכמת חיים לבעיות הקשורות בתחום הרכב לחברים, תחום הידוע כרגיש וטעון במיוחד. לפי הנכונות ופתרון הבעיות, נראה היה כי אצל אורי מתנהל צי של מכוניות גדול פי כמה מזה הקיים באמת. במסגרת עבודתו כחשמלאי היה מלווה כל אירוע תרבותי בהארת הבמות והדשאים, שעות ארוכות ולילות רבים ישב מאחורי לוח המתגים, נענה לכל גחמה של במאי או מפיק, ללא טרוניות ובסבלנות נדירה האיר את חיינו התרבותיים. כשהיה נכנס אל בתי החברים לתקן דבר מה ידעת כי לא יכזיב, ובסבלנות המיוחדת לו ינסה לפתור כל בעיית חשמל ותקשורת, ואם גם לא הגיע תמיד מיד עם הקריאה, ידעת, שבסוף הוא יגיע. אך היום גם ידיעה זאת לא תועיל, מוקדם או מאוחר, אורי כבר לא יגיע, כבר לא נרים טלפון בהול בערב כשיקפוץ לנו הפקק, כבר לא נחפש אותו כשהאינטרנט יתעכב, כבר לא נזמין אותו להאיר לנו את הדשא למסיבת יום ההולדת, כבר לא נטלפן ברגע האחרון להזמין רכב ונדע שאם אורי סדרן תמיד יהיה לו משהו בשבילנו. כבר לא נראה אותו על הקלנועית מסמן לנו שהוא שם רק באופן זמני. בהפתעה כואבת ואכזרית נלקח מאיתנו, ובעיקר מנאווה ענבל שיר ורן איתכם אנחנו כואבים ובוכים. נוח חברנו בשלום על משכבך.
