דף הנצחה לגולדין עמליה ז”ל (14/09/1878 – 27/03/1970) ( – יט אדר תש”ל )
עמליה גולדין
עמליה גולדין, אמו של חברנו מיכאל, מילו, הייתה דמות מיוחדת במינה בביתנו, אולי בגלל הצורה בה נשאה את שנותיה הרבות. קשה היה לנחש את גילה המופלג בראות את ערנותה לכל המתרחש בקיבוץ, בארץ ובעולם ואת התעניינותה בנעשה אצל מכריה וכרוביה.
עמליה נולדה בעיר גלאצי, על נהר הדנובה, שם חיה עד בגרותה. לאחר שנישאה לאברהם גולדין, סוחר תבואות ידוע, עברו לגור בעיר הנמל השכנה בראילה, שם נולדו להם 4 בנים ושתי בנות והיא עשתה ככל יכולתה, בימים קשים כמו בימים טובים, לעזור לבעלה ולהעניק לילדיה חינוך נאות והשכלה. חריצותה, ניקיונה וכל הליכותיה היו לשם דבר וכך גם כישרונה ליצור בביתה אוירה חמה. בעיר בראילה המתבוללת, היה ביתם מרכז ציוני מובהק וכאשר חלק מבניה הצטרפו ל”השומר הצעיר” היה ביתם פתוח לכל באי התנועה.
עמליה עלתה ארצה לפני כ – 20 שנה, בהיותה בת 71 והשתלבותה בחיי הקיבוץ לא עוררה כל בעיות. מראיה המסודר והמטופח ודיבורה השקט הרשימו את כל רואיה והיא עצמה עשתה למען שהכל יחשבוה לחלק מן היישוב. למרות רוב שנותיה עבדה בסריגה ודאגה שעמלה ייראה ויורגש. היא הקפידה לקיים סדר יום מגוון שכלל, נוסף לשעות העבודה, ניקיון בביתה, קריאה בעיתון ועוד. היא הבינה את מהות חיינו הקיבוציים והייתה ערה גם לבעיות הפוליטיות של הארץ והעולם. עמליה זכתה לראות את בניה ובנותיה מתרכזים בארץ והם היו באים לבקר אותה בקביעות.
בשנים האחרונות הפסיקה לסעוד ארוחותיה בחדר האוכל בימי חול ורק בערב שבת הייתה מתלווה אל בני משפחתה, כשלבושה נאה וכולה חגיגית. יום אחד נסעה להתארח אצל אחד הבנים ולא שבה עוד אלינו, אלא כדי להביאה למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ רוחמה. בת 92 הייתה במותה.