דף הנצחה לאור חיים ז”ל (15/04/1917 – 27/03/1996) ( כג ניסן תרע”ז – ח תשנ”ו )
חיים אור
חיים נולד בסלובקי, עיירה יהודית בליטא, בה דברו יידיש עממית. חיים גדל בבית יהודי חם, למד בבית ספר יהודי, הוא פעיל ב”השומר הצעיר” וחלם לעלות לארץ ישראל.
עם פלישת הנאצים לפולין ולליטא, חיים עוזב את הבית ואת ההורים והופך לפליט. הוא פונה מזרחה ברגל, ברכבות ובכל דרך אפשרית. הדרך היא ארוכה, קשה ומסוכנת.
הזמן חולף וגרמניה מובסת. זרם פליטים יהודים חוזר מערבה וחיים חוזר אתם בתקווה למצוא שריד מהמשפחה, אך לשווא ! המשפחה כולה הושמדה וחיים מוצא את עצמו בודד בעולם. יחד עם שארית הפליטה הוא ממשיך לנדוד ומגיע לברגן בלזן, שנהפך עכשיו למחנה עקורים. כאן הוא מצטרף לקיבוץ עליה של השומר הצעיר “במאבק” ובמהרה הופך חיים לאדם מרכזי ואהוב על כולם.
מטרה משותפת אחת הייתה לכולם : לעלות ארצה. אחרי העלייה נקלט הגרעין ברוחמה וחיים מקים משפחה יחד עם חוה. נולדים שני הבנים אריה ושמוליק. הגרעין “במאבק” נקלט יפה בקיבוץ ונהפך לחלק ממשפחת המשק. עכשיו יש בית, משפחה, ידידים.
בקיבוץ ממלא חיים תפקידים שונים, בהם רכז קניות, אך רוב שנותיו הוא עובד כמחסנאי, במחסן הזרעים, דרך הכל-בו הקטן ועד לכל-בו מרווח ומשוכלל במבנה המדגירה.
חיים נהפך לסמל: “חיים א'” הוא הכינוי היחידי בו כל הקיבוץ, מקטן ועד גדול, מציין את הכל-בו. ובכל-בו, חיים היה מקבל את כולם בסבר פנים יפות.
הוא היה גם חבר בוועדת משק, וועדת קניות ובוועדת צריכה. אך בתוכו חיים לא יכול מסוגל למחוק את העבר, את הזיכרונות וכל מה שעבר עליו בשנות המלחמה. חיים נשאר מופנם עד יומו האחרון, וחבל שלא כולם הבינו את נפשו בדוויה.
חיים יקר, חיים החכם, נזכור מה שאהבנו בך, ואם נצליח להבין מה עבר עליך, נדע שלא יכולת אחרת.