דף הנצחה לרפפורט דויד (דזי) ז”ל (01/11/1899 – 17/12/1966) ( – ג טבת תשכ”ז )
דזי רפפורט
דזי רפפורט נולד בהונגריה, בעיירה קטנה בגבול פולניה, בשנת 1899. הוא היה הבכור בין 6 אחים ו-3 אחיות וגדל בבית יהודי מסורתי.. בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוא צורף למעיין מליציה אזרחית עליה הוטלה השמירה על רכבות הצבא. עם תום המלחמה נשא דויד לאישה את מרגוט ואחיו נשא את אחותה של זו והקימו יחד את ביתם הגדול והמשותף. דויד עבד אצל סיטונאי בדים ושכרו הספיק לקיום הצנוע של המשפחה. זמנו התחלק בין עבודתו לבין פעילותו הציבורית באגודת הספורט היהודית הציונית “הכוח וינה”.
בימי מלחמת העולם השנייה בשנת 1942, גויס דויד , תחילה לתקופה של חודשים מספר, ליחידת עבודות כפייה באזורי הספר, שחייליה היו כולם יהודים וקציניה הונגריים מן הצבא הסדיר. בו בזמן גויסו גם 2 מאחיו ונשלחו לחזית הרוסית – שם שמשו המגויסים היהודיים כחייל פינוי של שדות המוקשים ,על מנת לאפשר את ההתקדמות של הצבא ההונגרי. האחים לא שבו עוד. בשנת 1944 נשלח גם דויד מחוץ לגבולות הונגריה. רק עם גמר המלחמה הוא שב מאחד המחנות באוסטריה, לאחר שחלה במחלת הטיפוס, כשמשקל גופו לא עלה על 40 ק”ג. בבודפסט מצא את משפחתו ואת ביתו – כי הוא נכלל בתחום הגטו- אך לא את בנו יחידו – מורדי, אשר ברח בימי הכבוש הגרמני והצליח להימלט מהונגריה ב”רכבת” שארגן העסקן הציוני קסטנר. מורדי הגיע לבסוף לארץ ישראל. עם קום המשטר החדש בהונגריה, התאושש דויד ומצא עבודה ב”כלבו” ממשלתי כמנהל מדור מכירות בענף הטקסטיל. הוא ראה כחובה לעצמו לדאוג גם לפרנסת בני משפחת אחיו, שותפו לבית, שלא שב מן המלחמה. כך נהג עד גמר למודי בת אחיו ועד לנישואיה.
בשנת 1956 זכו דויד ומשפחתו לביקור בנם, מורדי שהיה חבר בקיבוץ רוחמה. הביקור עורר התרגשות רבה בקרב בני המשפחה וחידש אצל דויד את כמיהתו לארץ ישראל. שנה אחר כך החליט לעלות לארץ. בישראל השתקע בקיבוץ ליד משפחת בנו. דויד היה איש עבודה כל ימי חייו, ולכן לא התקשה להשתלב בחיי העבודה בקיבוץ. הוטל עליו לחלק ולפקח על חלוקת הדלק לטרקטורים, עם תחילת יום העבודה והמשיך אחר כך את עבודתו במחסן ה”כלבו” עד שעות הצהריים.
9 שנים חי דויד בקיבוץ. על אף קושיי השפה התאמץ להיות מעורב בחברה החדשה., התעניין בנעשה בארץ ובקיבוץ ולא שכח את תחביבו הישן – הספורט ובעיקר הכדורגל. על אף הרגשתו הטובה בקרב משפחת בנו, חסרה משפחתו הגדולה שנשארה בהונגריה, גם בריאותו התדרדרה. שנה לאחר שנאבק בהסתיידות העורקים שהתקדמה בהדרגה, הוא הוכרע ונפטר.
