רוסי רנטה ז”ל

דף הנצחה לרוסי רנטה ז”ל (01/06/1929 – 01/03/2014) ( כד אייר תרפ”ט – כד אלול תשע”ד )

רנטה רוסי
רנטה לבית אוטולנגי, נולדה בטורינו איטליה ביוני 1929 לאביה גויידו ואימה אווה. האב מנהל בנק האם עקרת בית ופעילה בארגון ויצ”ו באיטליה, ביתם פתוח ומתקדם.
רנטה ואחותה הצעירה סיימו תיכון ובגרות בעת המלחמה. בשנת 1943 הצליחה המשפחה להבריח גבול לשוויץ שם שהתה עד תום הקרבות, במהלכן המשיכה רנטה לימודים גבוהים. כחברה בתנועת הנוער, הגיעה להכשרה, פגשה את שלמה רוסי והם נשאו באיטליה. הזוג הצעיר עלה לישראל עם הגרעין האיטלקי, הצטרף איתו לקיבוץ רוחמה ונשאר כאם כל חייו.
את רוב שנות עבודתה עשתה רנטה בטיפול ילדי רוחמה, כמעט ללא הכשרה פורמלית, אך עם אין סוף שכל ישר, חריצות אהבה ואינטלגנציה ריגשית, היא חינכה קבוצות ילדים מכול הגילים.
שנתיים שמשה אקונומית, עוד שנה כאחראית חדר האוכל, גם הקימה את הקומונה לגיל הנעורים אך שבה לטפל בילדים.
כשהייתה בת 60 החליטה לפרוש מהחינוך ולחזור לקומונה. בראיון בעיתון הקיבות “הדי רומה” אמרה: “כל יום בחינוך הוא בשבילי יום חדש, אין אחד דומה למשנהו, בקשאר לילדי המוסד אני מאוד ממליצה להורים להיות יותר מעורבים בחיי הילדים, להגיע ולבקר יותר, הילדים אולי אומרים שלא צריך אבל הם רוצים שיבקרו אותם”.
מנסיעותיה לביקורי המשפחה באיטליה הייתה מקפידה לשוב עם מתנות לשמחת ילדי הקבוצות בהן טיפלה. במקביל לעבודתה בחינוך הייתה תמיד חברה בוועדות שונות: מינויים, חברה, חינוך, מזכירות וצוותי חגים שונים. היא הייתה אישה דעתנית ונחרצת, בעלת משנת חיים סדורה שידעה את דרכה ולא חששה להשמיע דעות בלתי מקובלות.
כשהגיעה לרוחמה בת משפחתה אטל אוליבטי, התגייסו שלמה ורנטה לתמוך בה ולהנעים את שהותה ארוכת השנים.
ביקורי אווה, אימה החביבה והמטופחת, לה התאימו כאן דירה מיוחדת, זכורים כחוויה לחברי וילדי רוחמה, באשר הייתה מביאה עמה ניחוח אירופאי קסום.
רנטה הייתה דמות חיובית, חייכנית, פעילה ואנרגטית, בשלנית מעולה ומאוד חרוצה, אך כאשר תקפה אותה המחלה הארורה והקשה היא כמו הורתה לנפשה להרפות, זאת בעוד גופה החסון ממשיך להיאבק על חיותו שנים רבות וארוכות.
כול אותה עת היה שם לצידה, אהוב נעוריה, שלמה, הוא לא חסך ממנה זמן, תשומת לב ואהבה עד יומו האחרון, עם לכתו הייתה זו ביתם הבכורה תמר, שהמשיכה בביקורים תומכים מדי יום ובנותיה דניאלה ועינת ככול יכולתן.
גופה של רנטה נלחם על כול שביב חיים עד לבוקר אחד בסתיו תשע”ד בו נדם ליבה לנצח.
האישה האמא, הסבתא רנטה הלכה לעולמה, השאירה אחריה משפחה אבלה ועשרות ילדי רוחמה שזכו ממנה לשעות רבות של טיפול מסור ותשומת לב אימהית שהייתה כה חסרה במסגרות הקדומות של החינוך המשותף.
לתמר, דניאלה, עינת וכול בני המשפחה, אנו שותפים בצערכם.
יהי זכרה ברוך.
דרורה כהן