רודיק ציריל ז”ל

דף הנצחה לרודיק ציריל ז”ל (01/01/1889 – 12/11/1962) ( – טו חשון תשכ”ג )

צירל רודיק

צירל רודיך, אמו של חברנו משה , נפטרה מהתקף לב לאחר שבמשך חודשים רבים סבלה ייסורי חולי שהקשו על חייה.
צירל נולדה בעיר יאסי שברומניה. בהיותה יתומה מאב נאלצה בעודה צעירה מאד לעבוד, יחד עם אחיותיה כדי לקיים את עצמה ואת אמה הזקנה. כאשר נישאה בשנת 1912 ועברה לגור בעיר רומן עם בעלה יעקב, חל מפנה בחייה.
בית-ספר החיים הכין אותה היטב לתפקידה כאם שחייבת לטפל בארבעת ילדיה, להחזיק את
משק ביתה, לתפור בעצמה ולשוב ולתפור מחדש את בגדיהם כדי לשוות להם חזות מכובדת ,
כדי לשמור על יחסים טובים עם השכנים היהודים והנוצרים כאחד. היא לא מנעה השכלה
יסודית מילדיה בגלל קשי הפרנסה. את רוב תקוותיה תלתה במשה, אשר השלים את השכלתו
התיכונית. על כן רבה הייתה אכזבתה כאשר הצטרף לתנועת “השומר-הצעיר”
וויתר על המשך לימודיו והקדיש את עצמו לפעילות מרכזית בתנועה ואחר כך יצא להכשרה
והתכונן לעלות לארץ ישראל. אך למודת-ניסיונות המציאות, לא ניסתה צירל לכפות את
רצונה על משה. היא השלימה כדרכה עם הגורל, מקווה לטוב. משה עזב את בית הוריו בשנת
1935 ולאחר שנתיים בהן היה פעיל בערי השדה מטעם ההנהגה והשלים את תקופת ההכשרה, עלה לארץ בשנת 1937.

לאחר שחלפו ימי החרדה והמצוקה של מלחמת העולם השנייה, עלתה צירל עם בעלה ובתם הצעירה לארץ. מ”שער-העלייה” לקח אותם משה לקיבוצו, לרוחמה. על אף הצנע וקשיי שיקום המשק לאחר מלחמת השחרור, נראו חיי הקיבוץ בעיניה של צירל כחיים של שובע ואמידות. היא מצאה לה מיד את מקומה ושטחי העולם השנייה, עלתה צירל עם בעלה ובתם הצעירה לארץ. מ”שער-העלייה” לקח אותם משה לקיבוצו, לרוחמה. על אף הצנע וקשיי שיקום המשק לאחר מלחמת השחרור, נראו חיי הקיבוץ בעיניה של צירל כחיים של שובע ואמידות. היא מצאה לה מיד את מקומה ושטחי
פעולה. לאחר שארגנה את דירתם הקטנה היא תפרה בשקידה במחסן הבגדים והתערבה בחכמת חיים בקרב שכניה החדשים ובחיי משפחתה. מציאות הקיבוץ הצדיקה בעיניה, לאחר מעשה,את וויתורו של משה על קרירה אקדמית, כי מי כמוה הייתה מסוגלת להעריך את חי הכבוד והביטחון, אותם מצאה בקיבוץ?. צירל לא הספיקה ללמוד עברית, אך מצאה דרך למתוח חוטים של אהבה אל נכדיה ועוגת השבת חיכתה להם בקביעות על שולחנה.

בת 73 הייתה צירל במותה. היא עצמה את עיניה לנצח, שלמה עם עצמה, בהרגשה שהגיעה אל חוף מבטחים ושגורל ילדיה ונכדיה שפרו מאלה שהיו מנת-חלקה.

.