דף הנצחה לרודיך יצחק ינקו ז”ל (12/06/1880 – 31/07/1966) ( – )
ינקו רודיך
בצער עקבו חברי הקבוץ אחר מצבו הטרגי של ינקו רודיך אביו של חברנו משה, לאחר מותה של רעייתו צ’ירל. כשזו חלתה חשך עליו עולמו. וכאשר זו הלכה לעולמה התייחס בחשדנות ואי אמון אפילו לילדיו, ואף סירב לקבל את מזונו. גופו נחלש בהדרגה עד שכרע בגיל 86.
ינקו נולד בעיר רומן שברומניה במשפחה דלת אמצעים. הוא נשא לאישה בשנת 1912 את צ’ירל שפיצ’ר, יתומה מאב מעיר יאסי והקים את ביתו בעיר בה נולד. הוא פרנס את רעיתו וארבעת ילדיו, שנותרו בחיים, בעיסוקים שונים של תווך, אשר הרחיקו אותו לעתים קרובות מן הבית. הוא נדד בין הכפרים, מוכר וקונה ומשכיר שירותים. דאגת הבית וגדול הילדים היו נתונים בידי אשתו. אך כאשר הזדמן לו להיות בבית עבד בחריצות, הקפיד על נקיונו ועל נקיון הסביבה כולה, הרגל וחולשה אשר התמידו אצלו כול חייו, עד שנותיו האחרונות. בימי מלחמת העולם הראשונה חלה במחלת הטיפוס ורק בנס נשאר בחיים. ינקו עשה כול מה שביכולתו כדי שילדיו ילמדו מקצוע ורק משה זכה לחינוך תיכוני והוא כמו צ’ירל אשתו תלה בו תקוות רבות, אשר נתאכזבו כשזה הצטרף ל”השומר-הצעיר” ועלה לארץ בשנת 1937.
ימי מלחמת העולם השנייה הביאו עמם משטר של חרדות רדיפות ומצוקות גם יהודי העיר רומן. רק בת אחת נותרה עוד בבית. משה כבר היה בארץ ובן שני נמלט מרומניה והיגר לארצות הברית בעיצומה של המלחמה. ינקו נאבק על קיום דחוק ולאחר שהמלחמה נסתיימה, בשנת 1950, עלה עם אשתו ובתו הצעירה לארץ וממחנה העולים “שער העלייה” בחיפה הגיעו לקיבוצנו.
החיים בקבוץ עם סדריו הקבועים היו שינוי גדול בחייו של ינקו. הוא עבד בחריצותו האופיינית בבית החרושת למברשות ובשובו לדירתו הקטנה השקיע את מרצו בניקיון הסביבה, משך שעות ארוכות. בן 70 היה ינקו כשהגיע לקבוץ וכ-10 שנים של שלווה וחיים מסודרים העניקו טעם חדש לחייו בקרב בני משפחתו ובמחצית נכדיו. בראשית שנות השמונים לחייו חלה התדרדרות במצבו הנפשי. השנים הרבות של מלחמת הקיום בסביבה עוינת הטביעו את רישומן העמוק. עם שנחלש כושרו הרוחני פרצו החרדות המופנמות מן העבר את סכרי תודעתו ודווקא האווירה השלווה והאוהדת בה חי בשנותיו האחרונות, כשהוא משוחרר מדאגת הפרנסה נראתה בעיני רוחו כאיום. משחלתה צ’ירל רעייתו נתערער אמונו לחלוטין ועם מותה נוצרה מחיצה בינו לבין העולם הסובב כשמאחוריה ארבו לו שונאים מדומים ומבקשי נפשו. רק מותו הביא לו את הרגיעה. הוא נקבר ליד רעייתו חברתו למאבקים לחיים אנושיים.
