סקג’יו שואבי דב ז”ל

דף הנצחה לסקג’יו שואבי דב ז”ל (01/01/1915 – 23/10/1943) ( – כד תש”ד )

דב סקג’יו (שאובי)
בחור צנום היה דב, פניו תמימים ושחוק היה נסוך על פניו. הוא היה מהלך מלא שמחת חיים, כשכובעו שמוט על צדו, אך מאחורי חזותו הכמעט ילדותית פעם לב גדול של מאמין ומגשים.
מאז ילדתו בעיירה הקטנה טרגו-ניאמץ שברומניה ועד מותו, בגיל 28, באסון המחריד אשר זעזע את הארץ והשרה אבל כבד על עשרה קיבוצים ומושבים בשנת 1943, ידע דב למזג את שמחת החיים שהייתה טבועה באופיו במידת האחריות והרצינות שנבעו מעובדת היותו חבר בתנועת “השומר הצעיר” וחבר קיבוץ. מגיל צעיר מאד חי את חיי התנועה והיה למדריך בקן בעיירתו. הוא היה בין מייסדי סניף ההכשרה בעיר לוגוז’, בחבל טרנסילבניה ואחר כך בין עשרת העולים הראשונים מפלוגתו. בארץ היה חבר גרעין “במפנה”, תחילה ב”משמר זבולון” (היום קיבוץ כפר מסריק) ואחר כך בקיבוץ “עין הקורא” (היום קיבוץ שער הגולן) ובין מניחי יסוד האיחוד אשר יצר את קיבוץ “העמל”, על פני חולות קריית חיים (היום קיבוצנו).
דב לא היה בחור חסון בגופו, אך עמד במשך חודשים ארוכים במאמץ הגדול שנדרש לעבודת “מעמיסי הפרי” בנמל חיפה, עד אשר הוחלט שהוא יצא להכשרה, על מנת להקים את ענף הרפת בקיבוץ. חודשים רבים הכשיר את עצמו דב בקיבוץ שריד, במקצועו החדש. ימים מספר לפני שובו, הוא השתתף בכינוס “ארגון מגדלי הבקר” בקיבוץ דגניה א’. במסגרת הכינוס, התארגן שייט על הכינרת. הבוקרים שטו בשתי סירות : סירת מנוע וסירת גרר. לפתע החלו חודרים מים לתוך סירת הגרר. חלק מהמטיילים עברו אל סירת המנוע. 22 מהם, וביניהם דב, נשארו בסירת הגרר. החבל המקשר בין שתי הסירות ניתק וסירת הגרר נשארה מאחור וטבעה בטרם הספיקה סירת המנוע לשוב מחוף עין גב, שם הורידה את האנשים. מחצית המטיילים שנשארו בסירת הגרר טבעו. דב היה בין הנספים.
תשע יממות ארכו החיפושים, עד אשר נמשו הגופות. הוא נקבר בבית העלמין של קיבוץ שריד.
שבועות מספר לאחר מותו, פתח הקיבוץ בדיונים לקראת התיישבות הקבע… לדב היה מיועד אחד התפקידים המרכזיים בהגשמת חלומנו.
הוא רצה להיות אתנו בכל – ולא זכה.