דף הנצחה למינץ שמואל ז”ל (01/01/1936 – 01/11/1956) ( – כא אב תשט”ז )
שמואל מינץ
בנובמבר 1954 פרצה המלחמה בסיני: ” מבצע קדש”. שמואל יצא ולא חזר. כדור אויב פלח את ליבו והוא רק בן 20 אביבים. הקבוץ וחבריו האבלים הרכינו ראשיהם על קברו הרענן.
שמואל נולד במינסק , ברוסיה הלבנה. אביו , אותו העריץ נהרג במלחמת העולם השנייה. דודו ייבם את אלמנת אחיו והיה לאביו החורג. המשפחה החליטה לעלות לארץ עם גל העלייה הגדול של ראשית שנות ה – 50. זו הייתה תקופה של גידול מהיר ומצוקה כלכלית קשה. ” עלית הנוער” עשתה כמיטב יכולתה להושיט עזרה וריכזה ילדים יתומים או משפחות עולות , נזקקות, במוסדות ובחברות ילדים בקבוצים.
בן 13 היה שמואל כאשר הגיע לרוחמה אל חברת הילדים, שלימים הייתה לגרעין ” למרד”. הוא היה נער ער ושובב שבלע ברעבתנות ספרים וחוויות מן החיים החדשים בקבוץ. הוא הצטיין בכושר תפיסתו והעמיק ללמוד בתחומים שונים. מאוחר יותר למד מסגרות והשקיע עצמו כולו במקצועו החדש. יחד עם זה טיפח בשום שכל את כישרונותיו בתחומים האחרים.
עם תום תקופת חברת הנוער שמואל היה לנער שקול ובעל השפעה בגרעין ומילא תפקידים מרכזיים. על אף חזותו המחוספסת היה צעיר חביב, כתובת טבעית לכל חבריו. הוא יצא יחד עם הגרעין לשרות צבאי בנח”ל, לשער הגולן. זה היה לפני מבצע קדש. מחבלים ניו חודרים לפנים הארץ וצה”ל היה מגיב במבצעי עונשין בכל הגבולות. שמואל השלים באותו הזמן קורס מכי”ם ונבצר ממנו להשתתף עם שאר חבריו בפעולות הצבאיות. משסיים את הקורס בהצטיינות הוא נדרש להמשיך בקורס קצינים. זה הרחיק אותו פעם נוספת מן הפעולות המבצעיות בהם השתתפו חבריו. הוא החליט להסתלק, על דעת עצמו, מקורס הקצינים כדי להצטרף אל אחת הפעולות. המעשה עלה לו בהרחקה מן הקורס, אך נתמלאה משאלתו לעבור ליחידה קרבית.
גרעין ” למרד” שב לרוחמה. שמואל לא שב עמו. הוא חתם, לתדהמת חבריו, על שנת שירות נוספת בצנחנים. ל” מבצע קדש” , בשנת 1956, יצא עם סיירת היחידה בה שירת. ביום השלישי לקרבות סיני הוא נפל בקרב אכזרי וקשה ביותר. תל קטן, מגודר אבנים, לוח אבן ועליו סמל צה”ל, הי שם ב” שדמות שיזף”, סימן את המקום בו מצא את מותו.
אחרי המלחמה, הועברה גופתו אל החלקה הצבאית של בית הקברות בקרית שאול, על פי בקשת אמו.