דף הנצחה ללבל דניאל (ג’יקה) ז”ל (01/04/1917 – 14/02/1995) ( ט אדרב תרע”ז – יד אדרא תשנ”ה )
דניאל ( ג’יקה) לבל
דניאל ( ג’יקה) נולד ב – 1.4.1917 להוריו קלרה ואברהם לבל בטרגואוקנה, רומניה. בבית בו גדל שררה רוח של התבוללות והתרחקות מיהדות. בגיל 16 הצטרף, מתוך משיכה לחברת נעורים ומתוך סקרנות, אל קן השומר הצעיר בבקאו, בעיר אליה עברה המשפחה לגור.
כבר בצעדיו הראשונים בקן הוכיח דניאל פעילות, מסירות ופתיחות. הוא היה גם בקן בוטושני ועד להנהגה הראשית של השומר הצעיר בבוקרסט הגיע.
בצימאון הוא מפנים את היהדות ואת הדרך הרעיונית של התנועה, להם נשאר נאמן עד יומו האחרון. הייתה זאת דרך ארוכה, מנער המתחבר אל חברים נוצרים ושותף לדעתם ועד לתפישת העולם של מנהיגות בתנועה ציונית , יהודית.
בשנת 1938 עולה לישראל בסרטיפיקט של סטודנט ופונה ישר לקבוץ והוא אחד מחברי הגרעין ל” מרחב” הרומני . בקבוץ , נשלח לנמל להתנסות בעבודה מפרכת, שמעולם לא ידע. ב – 1940 התגייס כשוטר במשמר החופים בצוו ההגנה.
את כישרונותיו הרבים מגלה דניאל ברוחמה. הוא מחליט להיות מורה ראשון וממקימי בית הספר ברוחמה בשנת 1944. הוא מתחיל עם כיתה אחת בצריף בקצה המחנה ומסיים עם מערכת ומסיים כש יש כבר מערכת חינוך שלמה על גבעת הילדים.
לא רק בהוראה הוכיח את יכולתו, הוא אירגן מקהלת ילדים ומבוגרים, ביים הצגות סוף שנה לילדים ואף כתב חלק מהם בעצמו. הצגות סוף השנה שביים ויצר עם הילדים זכורים היטב להורי הילדים וליתר החברים.
את כישרונו זה תרם גם לקבוץ, כתב פזמונים להזדמנויות חגיגיות. הבולטים ביניהם נכתבו והולחנו לחגיגות ה – 20 של קבוץ “עמל”, רוחמה ( 1958). כותב מילים ומנגינות למחזה מוסיקלי ” החינוך אשם”.
ב – 1979 כתב את המחזה ” מדוע נשבר חנן”.
בשנים 1964 – 1966 – עבד במחלקת החינוך של הקבוץ הארצי. עם שובו מהפעילות מתרחבת פעילותו בתוך הקבוץ והוא ממלא תפקידים שונים.
רבים התחומים בהם עסק דניאל אך בולטים שניים: עריכה של שנים את הדי רוחמה וחיזוקה של אסיפת החברים והתאמתה לרוח הזמן המשתנה. בעריכתו את העלון הוא משתדל לקיימו אקטואלי , ער, מגיב ומשקף את ההווה בקבוץ ובתנועה ואף במדינה. דניאל משפר את צורת העלון, דואג לעשותו קריא ונעים לעין. הוא שנהג לראשונה לציין מי היא המערכת ואף “העז” לצרף למאמרים את תמונת כותביהם.
המעקב התמידי אחר אסיפת החברים ואחר החלשות מעמדה וכוחה, הביא את דניאל למחשבה ולמאמצים להרים את קרנה, להגביר את השפעתה ובמיוחד לשתף את מירב החברים בהכרעותיה, מתוך אמונה להתגבר כך על האדישות.
דניאל לקח על עצמו ואף השקיע הרבה בליקוט, צרוף ומיון החלטות הקבוץ בכל תחומי חייו. החוברות שפרסם והדפים שהוציא משמשים להנחיית הפעילות בקבוץ . יותר מזה, הם הינם מראה נאמנה למהלך אורח חיי הקבוץ לאורך שנים.
דניאל ייזכר בנאמנותו ללא היסוס בדרך החיים שבחר, במעורבותו הפעילה בנעשה בקבוץ, בתרומתו הרבה והמגוונת למערך חיי הקבוץ. הוא יחד עם יהודית חברתו לחיים, ידעו ללכד משפחה מפוארת, שממשיכה לתרום ברצון לחיי הקבוץ.
