דף הנצחה לישראלי רחל שנקה ז”ל (07/01/1915 – 23/02/1963) ( – כט תשכ”ג )
שנקה רחל ישראלי
היה היה אדם וכישוריו רבו מאד
ולבבו קטן מלהכיל את צערו שלו
וצער העולם. נתן יונתן
שנקה, כפי שהכרנו אותה כולנו הייתה כל שנותיה סוערת, מתקוממת תדיר נגד מעשי עוולה ויחד עם זאת מתרוננת ושופעת מעשה – עד אשר נשמטה הקרקע מתחת לרגליה, יושרה האישי, אמונתה באדם והשקפותיה על יפי החיים לא יכלו לשאת את האכזבות שהנחיתה עליה המציאות. והיא כרעה תחתיה…
שנקה נולדה בראשית שנת 1915 בפלובדב, עירבה התרכזה אז הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבולגריה כולה. לא הכירה את אביה אשר נפל במלחמת העולם הראשונה, והיא גדלה כבת יחידה לאמה האלמנה. לאחר שסיימה לימודיה בבית הספר היסודי, למדה בתיכון, במגמה מסחרית. כאשר קם קן “השומר הצעיר” בעיר, הצטרפה אליו שנקה מיד, והיא בת 10 בלבד. בחייה התחילה תקופה של פעילות רבה בקן המקומי ואחר כך בתנועה כולה, פעילות שנמשכה עד עלייתה ארצה.
עם תום לימודיה היא יצאה להכשרה ובשנת 1936 עלתה ארצה. במשך שנה שהתה בגרעין שהתרכז בקיבוץ “כרית” במושבה הדר, קיבוץ “כפר מנחם” היום. בשנת 1937 הצטרפה יחד עם משה, אל קיבוץ “העמל”, שהיה בראשית התהוותו. הם נרתמו מיד למשימות. שנקה התבלטה מיד במרכז הפעילות החברתית והתרבותית, וגרפה עמה את כל סביבתה בלהט נעורים עליז, מעודד ובלתי נלאה.
הנערה הרעננה, שזופת השמש, בעלת העיניים היוקדות שפציה בשיר ורקדה בכל ההתלהבות, הייתה לאם דואגת ומסורה לשני ילדיה. היא המשיכה לאהוב, בדרכה המיוחדת את החיים, את התנועה, את הקיבוץ, את נוף רוחמה ואת חבריה, אך קשה היה לה לסגל את אהבתה הגדולה, החובקת כל, למגבלות החברה הרחבה.
רבות העבודות בהן התנסתה שנקה : בשירותים השונים, כמטפלת בקבוצת “אילן”, במוסד החינוכי, (וזכתה באהבתם) ובבית החרושת. בכולן עבדה במסירות, מחמירה עם עצמה ומשתדלת להצליח ולשפר.
בתחילת האביב של שנת 1963, דווקא ששלומית זיכתה אותה בנכד, הראשון בקיבוץ, ובנה דודי, עמד לפני השירות הצבאי, לא יכלה עוד שנקה לשאת את הרהורי הייאוש ותחושת כישלונה האישי כביכול, והיא עוד במלוא אונה.
המומים לאסונה, לאסונם של משה והילדים, הרכינו חברי הקיבוץ את ראשיהם, אבלים וכואבים את החיים שאבדו לשווא.