טוביה יוסף ז”ל

דף הנצחה לטוביה יוסף ז”ל (01/01/1900 – 25/04/1972) ( – יא תשל”ב )

יוסף טוביה
יוסף טוביה, אביהן של חברותנו רחל ועירית, נולד באדירנה, בטורקיה, עיר שיהודייה קיימו קהילה פעילה ושורשית. אביו היה בנאי מוכשר שניסיונו הרב והמקיף פרנס את משפחתו בכבוד. אחותו התאומה של יוסף, נפטרה בגיל 12, כך שהוא גדל כבן יחיד באווירה יהודית מסורתית, כשבית הוריו היה מוקד לפעילות חברתית ערה. הוא השלים לימודיו בבית הספר היהודי בשפה הצרפתית, מיסודה של “אליאנס”, וכבר בגיל 19 נשאר לבדו, לאחר ששני הוריו נאספו אל עמם.
לאחר שרות צבאי שערך כ- 3 שנים, נשא לאשה, בשנת 1925, את סניורה. בין השנים 1929-1940 קיים ביתו מעבודתו בחנות לכלים חקלאיים של דודו, עד שהצליח להקים לעצמו עסק עצמאי, כדי לפרנס את משפחתו שהלכה וגדלה. על אף היותו שומר מצוות, השלים יוסף עם רוח הזמן והתיר לקיים בביתו אווירה בה יכלו 6 ילדיו לברור את דרכם באופן חופשי.
טורקיה לא השתתפה במלחמת העולם השנייה, אך הייתה נתונה ללחצים והשפעות אשר רישומם הורגש בציבור היהודי. תקופת שרות בצבא, בשנת 1941, החריפה אצל יוסף את תחושת ההפליה כלפי היודים ואז בשלה בו ההחלטה לעזוב את טורקיה ולהשתקע בארץ ישראל. שני בניו, שהיו פעילים בנוער הציוני שבמחתרת, עלו לרץ בין השנים 1943-1945. הכרזת המדינה היהודית חיזקה את החלטתו ובשנת 1948 עלתה כל המשפחה, לאחר שמספר חודשים לפני שלח לארץ את רחל, במסגרת של קבוצת תלמידות. המשפחה הגיעה לישראל בחוסר כל. חיסול רכושה הספיק לממון הנסיעה בלבד.
הם שהו תחילה בבית העולים בחדרה ובו בזמן נקלטה בתו, עירית, בקיבוצנו, בקבוצת “עופר”. מחדרה עברו ליפו והם היו אחת המשפחות היהודיות הראשונות שקבלו את מגוריהם שם. יחד עם בני דוד מבולגריה הקים יוסף בית מלאכה לתעשיית מזוודות. בשנת 1953, חיסלה אש את מפעלם הצנוע. לאחר ששני בניו ושלוש בנותיו כבר היו מסודרים ורק הבת הצעירה נשארה בבית, התפרנסה המשפחה מדמי השכירות שקבלו בעבור חלק מביתם הגדול ביפו וכך כלכלו את חייהם הצנועים ורוו נחת מביקוריהם התקופתיים אצל בניהם ובנותיהם. לקיבוץ הגיע יוסף 14 שנה לאחר עלייתו לארץ, כשהוא סובל ממחלת הסוכרת, צמא לקרבת בני משפחתו. אדם ירא שמיים היה, אך בזמן המועט שחי אתנו, עשה ככל יכולתו כדי לא להערים קשיים עקב אמונתו, ואף השתדל לתרום מכוחו בעבודה בקיבוץ. הוא היה גאה על עבודתו בבית החרושת. באביב של שנת 1972, לקה בשטף דם באחת מרגליו. הוא נותח, אך לא שב עוד לאיתנו.
גופתו הוטמנה בבית הקברות בחולון ליד בני משפחתו.