דף הנצחה לוייזר צבי ז”ל (15/01/1917 – 01/01/1941) ( – תש”ב )
צבי וייזר
צבי וייזר, הצנוע, האיתן, שגופו המוצק השרה בטחון על סביבותיו, הלך לעולמו, כשהוא רק בן 26 שנים.
יתום מאביו בעודו בן 3, ידע צבי את תלאות מלחמת הקיום הקשה של העיירה היהודית הווהלינית אלכסנדרין שבמדינת פולין, כל ימי ילדותו. בגיל 14 כבר היה לפועל דפוס. כוחו הגופני יצק בו בטחון שקט וגאווה, אך היה רגיש לכל קיפוח ולכל אי-צדק חברתי. על כן, עם כניסתו ל”שומר הצעיר”, מחשבתה דרבנה אותו ללימוד ולקריאה, וכל אשר למד נזרע על רקע נפשי כואב וגועש. אך רוחו הביקורתית ומרדנותו, לא העבירו אותו על דעתו. הוא ידע להשמיע דעות שקולות שנתקבלו בהקשבה אוהדת ובדרך-ארץ לא רק על ידי חבריו בקיבוץ, אל גם על ידי פועלי הנמל, עליהם נמנה בשלוש השנים האחרונות בחייו, בקיבוץ ובארץ.
15 שנים מחייו הקצרים הקדיש צבי לתנועתו-תנועתנו. שמונה השנים הראשונות בעיירתו ואחר כך בקן רובנה, ארבע שנים בהכשרה, בחוות צ’נסטוכובה, וכאשר היגיע ארצה על סיפון אחת מאניות המעפילים, נקלט מהר בקיבוץ ועבד באחת העבודות הקשות ביותר בנמל חיפה, בסבלות המכס.
שלוש שנים חי איתנו בארץ ובקיבוץ, עד אשר הכריעה אותו מחלתו הממארת. שבעה חודשים נאבק במחלה שפשטה בגופו המוצק, האיתן, המרשים בחוסנו.
ימים קשים עברו על הקיבוץ באותם הימים: מאורעות דמים, איימי המלחמה, קשיי ההסתגלות לארץ, ובכולם עמד באומץ. אך מותו של צבי, הרכין לראשונה את ראשינו, נכנעים בפני גורל בלתי נמנע, מותו של חבר למאבק.
חבר אהוד ונאמן.