דף הנצחה לבך אליזבט ז”ל (04/01/1905 – 05/01/1999) ( כט טבת תרס”ה – יז תשנ”ט )
אליזבט בך
שנים רבות הייתה אליזבט ברוחמה. למעשה את רוב שנותיה הארוכות העבירה כאן.
בהיותה אמא של חבר, נגזר עליה ועל בעלה לחיות מעט בשולי החיים, מעמד של הורי חברים השאיר את ההורים בך מנותקים ממעשי עשייה מרכזי, אך הם שניהם מצאו תמיד את הטוב והנכון שבמעמדם זה ונמנעו ממתיחת ביקורת והבעת תלונות. ההיפך, הוא הנכון, אסירי תודה היו, על שהקיבוץ נאות לקבלם לתחומו ולחלוק עימם את נופיו.
אמא בך הייתה שנים מטפלת תינוקות ופעוטים, מסורה ואוהבת. בתנאים הקשים של גידול הילדים בימיה הראשונים של רוחמה, תנאים שהיו קשים לילדים אך עוד יותר למטפלות, היא שמרה על חיוך, צחוק והייתה מפזמת לקטנים משירי ארץ ישראל במבטא גרמני כבד.
בחדרם הקטן, בצריף הישן שבשולי הקיבוץ הייתה מארחת בחום ותמיד שמחה לכבד בעוגייה מאפה בית, את הקטנים שבאו לבקרה. אבל יותר מכל, אהבו הילדים להסתכל בתכשיטים שלה שאומנם לא היו רבים, אך מאוד נדירים במקומותינו. כאשר היא ראתה עד כמה הם מתלהבים, נאותה להשחיל לעיניהם מחרוזות מפניני זכוכית קטנטנות מבריקות ואז לא היה קץ לאושרם.
אליזבט הייתה אישה זקופה ואצילה ששמרה על אצילותה כל עוד שמר עליה גופה, אך בשנים האחרונות שבגד בה גופה הפכה להיות תלויה באחרים. היא נעשתה מרירה ורגזנית, ולמרות שהצוות המסור של חדרי חולים העניק לה חום ואהבה, הגוף הזקן והכואב וחוסר ה אפשרות לדאוג לעצמה, גרמו לה סבל רב בשנותיה האחרונות.
נוחי על משכבך ויהי זכרך ברוך.