דף הנצחה לאסיסקוביץ נופר ז”ל (24/05/1989 – 06/10/1993) ( יט אייר תשמ”ט – כא תשרי תשנ”ד )
נופר קטנטנה,
פה, בארץ החיים, מתחלפת לה עונה. עוד מעט – סתו.
זקוף ולבן פורח החצב שאהבת,
שעמדת לידו בטיול בגנון, נגעת באצבעותייך הזעירות
בפריחה ואמרת:”אני מרגישה שהחצב חלק ומדגדג לי”.
ושיר שאהבת מאוד:
“אי שם רחוק רחוק
על עץ ירוק ירוק
ציפור קטנטנה
מתחילה לשרוק.
שורקת ציף ציף ציף
שורקת צף צף צף
מזמינה עוד ציפור להצטרף”
… היית מכווצת את השפתיים
ומנסה לשרוק. כמו הציפור הקטנטנה.
והיתה יוצאת לך רק רוח קלה…
ואחריה חיוך נבוך…
עברה כבר שנה….שתלנו לזיכרך גן שעשועים.
ביום שישי, לעת ערב, מלא הגן חדווה.
אך אנחנו, נופר לא נבוש לספר
איך לא פעם, בעומדנו בצד,
נרעד בנו,
מיתר הלב,
נמתח עד
כאב….
וכשאחרון הילדים
אל ביתו הולך,
מרחף בגן
זיכרון חיוכך.
כמו שסיפרתי לך בהתחלה, נופר, אצלנו מתחלפת עונה –
סתיו.
וכשירד לו גשם ראשון,
יהיה גשם של געגועים.
נאוה גרינברג