וזה מאשה ז”ל

דף הנצחה לוזה מאשה ז”ל (09/04/1894 – 02/02/1960) ( – ד שבט תש”ך )

מאשה וזה
מאשה וזה, אמו של חברנו פינק, נולדה בעיירה קטנה ליד קובל בווהלין שבפולניה, בשנת 1894. היא היתה הבת היחידה להוריה האמידים, יהודים שומרי מסורת שהעניקו לה חינוך דתי, אבל דאגו גם להשכלתה הכללית. מאשה ביקרה בבית ספר מעורב של בנים ובנות, דבר שלא היה מקובל כלל באותה תקופה. היא נישאה לאברהם וזה, רואה חשבון שהיה גם תלמיד חכם בעל השכלה רחבה, ועברה לאחר מלחמת העולם הראשונה לקובל, העיר יחד עם בעלה. כל עוד שגשגו עיסקי הוריה האמידים, בהם היה שותף גם בעלה, היה מצבם הכלכלי שפיר וגדלו את ילדיהם ברווחה. למרות השינוי לרעה שחל במצב העסקים לא חדל ביתם של מאשה ואברהם להיות בית יהודי, ציוני חם ופתוח לכל אלה שנזקקו לעזרה וכאשר הצטרפו ילדיהם ל”השומר הצעיר” הפך ביתם ל”קן משנה” לנערי התנועה. פינק, הבן הבכור, עלה ארצה בשנת 1935. מלחמת העולם השנייה והשואה, פגעו במשפחה הענפה הזו, שמנתה באותה התקופה מאות נפשות ולא נותרו מהם אלא שרידים מועטים, ביניהם מאשה עצמה, שני בנים ובת. לאחר נדודים ותלאות, רעב ושכול. הם עלו בשנת 1947 והשתקעו בקיבוצנו.
מאשה מצאה בקיבוץ בית אמיתי. אלה היו שנים טובות בשבילה, שנים בהן השתלבה בחיי הקבוץ בחפץ לב ובחדווה. גם לאחר ששני הבנים והבת חיפשו דרכם מחוץ לקיבוץ, המשיכה מאשה לחיות ליד משפחת בנה הבכור וידעה תקופה של שלווה, לאחר השנים הקשות. היא קשרה קשרים אמיצים עם שכניה בני גילה וליוותה בגאווה את פעילות של פינק, ורוותה נחת מהתפתחות נכדיה בקיבוץ ובעיר. תלאות ימי המלחמה והשואה ערערו את בריאותה ולאחר שנים פגעו בה קשות. לתקופה קצרה עברה אל ביתה אשר סעדה אותה בעת חוליה, עד שהמחלה הכריעה אותה.
מאשה הלכה לעולמה בשנת 1960 בגיל 64 והובאה לקבורה בבית העלמין ברוחמה.