בך אלברט ז”ל

דף הנצחה לבך אלברט ז”ל (28/03/1899 – 13/07/1998) ( – יט תשנ”ח )

אלברט בך

אלברט בך, או כפי שנהגו לקרא לו אבא בך, היה חלק מנופה של רוחמה. גבוה, רזה, בהליכה נמרצת היה גומע את השבילים במקום הזה, אליו הגיע בעקבות בנו יהודה, בתום המלחמה.

את כל שנות עבודתו ועוד שנים ארוכות אחרי גיל הפרישה, העביר אבא בך בהנהלת החשבונות. מהיותו עובד בנק בגרמניה, הייתה לו גישה אל הסכומים והמספרים והיה לו האופי הדרוש לעובד בתחום הנהלת החשבונות.

אבא בך היה אדם מצפוני מאוד וישר, קפדן מאין כמוהו, העובדים הוותיקים והחדשים זוכרים אותו כאיש נעים הליכות שידע לתת יחס חם ואנושי לכל מי שבא במחיצתו ואף דאג לשמור על קשרי ידידות נרחבים ועמוקים עם כל מכריו.

היה בעל אופי של ארכיונאי, זכר תאריכי ימי ההולדת של ילדי העובדים איתו ואף העניק להם מדי פעם מתנות קטנות.

הוא התכתב עם אנשים רבים ברחבי העולם והמכתבים שהגיעו אליו עם הבולים הססגוניים שעליהם, שימחו תמיד את ליבו. היה אספן כמעט כפייתי: אסף בולים, גלויות, קטעי עיתונות שעניינו אותו ומאמרים על אומנות, כי הוא ואשתו היו חובבי מוזיקה ואומנות בכלל, והקפידו לקחת חלק בכל מופע תרבותי שנערך ברוחמה. תמיד היה אפשר לראותם יושבים בשורה הראשונה של כל קונצרט שהגיע אלינו, או שערכו הילדים שלנו, והם היו רווים נחת.

בהנהלת החשבונות חגגו לו מידי שנה את יום ההולדת ושנות חייו הארוכות היו בשביל כולם הוכחה כי אפשר לחיות בהשלמה ובקבלת היש, ולמצוא את יופי החיים גם בזקנה מופלגת.

עד שנותיו האחרונות עוד היה מהלך ברגל זריזה על המדרכות, קומתו הייתה שחוחה ומבטו נעוץ מטה, אך ראשו ודעתו צלולים ורמת התעניינותו בסביבה לא נפגמה.

לקראת סוף האלף השני, תמו ימיו של האיש שנולד עוד במאה הקודמת, חי את חייו בתום וביושר, ידע להסתפק במועט ולתת הרבה, וליווה את רוחמה באהבה כחמישים שנה.