ישראלי (קובו) משה ז”ל

דף הנצחה לישראלי (קובו) משה ז”ל (17/09/1915 – 12/12/1992) ( ט תשרי תרע”ו – יז תשנ”ג )

משה ישראלי (קובו)
משה נולד בבולגריה, בעיר רוסה, על הגדה הדרומית של הדנובה.
קהילה ציונית תוססת הייתה בעיר. משפחת קובו, שני אחים ואחות, משה דוד ורבקה, גדלו בתנאים קשים של מחסור. משה למד בביה”ס היסודי (שבו למדו גם עברית) ובביה”ס התיכון היהודי בעיר. בגיל 10 נכנס ל”השומר הצעיר” ומצא בו את עולמו, תוך הזדהות גמורה. מגיל 11 נאלץ לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. לא סיים תיכון, יצא לעבוד והכשיר עצמו לחיי עבודה על מנת לעלות לארץ. היה מדריך בתנועה ופעיל בקן המקומי. בגיל 18 יצא להכשרה חקלאית עם הגרעין, ועשה שליחות מטעם התנועה. ב- 10.3.1936, עלה לארץ, והתחיל בקיבוץ כפר מנחם ואחר כך ברמת השופט. לבסוף מצאו הוא ושנקה את מקומם בקיבוץ “העמל”.
מהיום הראשון עבד בנמל חיפה בקבוצת המעמיסים בעונת החורף, ובקיץ זכה לבנות את “גדר הצפון” ועזר בבניית ביח”ר “נעמן” שבעכו.
באוקטובר 1939, נולדה הבת שלומית.
ב- 1942 נבחר להיות בא-כוח הקיבוץ ולטפל בחיפוש קרקע להתיישבות וגיוס אמצעים כספיים למטרה זו. אחר כך היה גזבר הקיבוץ. בסוף 1944 הצטרף לקבוצת החלוץ ברוחמה ותחיל לעבוד במטעים, בנטיעתם.
באפריל 1945, נולד הבן דודי.
בקיץ 1946 נכווה קשה בכיבוי שרפה במוסך, והיה מאושפז זמן רב.
בסוף 1946, נבחר לרכז משק. ב- 1949, שוב גזבר, לאחר המלחמה.
בשנת 1950, אומצה למשפחה ילדת גולה, סטלה.
בשנת 1951, מדריך חברתי של קיבוץ צעיר “ספיח” (היום בית-קמה).
ב- 1952 גזבר סניף מפ”ם תל-אביב.
1953-1955, מזכיר הקיבוץ.
1957, אומץ למשפחה ילד גולה, מנשה.
1956-1962, מרכז משקי הנגב. 1962, מזכיר המוסד החינוכי ברוחמה 1963, קורס לרכזי משק ברופין.
1963, פטירתה של שנקה, חברתו לחיים לאחר מחלה ארוכה.
1964-1966, מרכז משק.
1964, הקים מחדש חיי משפחה עם ציפורה כספי.
1967-1971, גזבר של מכון התערובת “מתמור”, למשקי הדרום והנגב. שנה בבית, ולאחר שנתבקש, חזר לתפקידו כגזבר “מתמור”, עד 1987.
משנה זו ואילך, עבד בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, עד ליום מותו. ב- 1990, לאחר פטירתה של ציפורה, התכנס בתוך עצמו ובילה הרבה בבית. סבל מכמה מחלות כרוניות, אך תפקד ככל יכולתו עד ליומו האחרון.
יהי זכרו ברוך.

שלומית