חווה אור ז”ל
חווה ,חווקה אור אוכלייטנר נולדה בדצמבר 1927 להורים קלמן וגולדה בורובסקה.
המשפחה התגוררה בפיליפוב, כפר קטן בצפון פולין.
האב היה נפח מוכשר מאוד במקצועו, האם עקרת בית והייתה להם בת נוספת צעירה, מרים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזבה המשפחה את פולין ועברה לברית-המועצות,
שם שהתה כול שנות המלחמה כשהאב מפרנס את משפחתו בכבוד.
עם שובם התגוררו בהנובר במחנה עקורים וממנה עלו, עם הזמן לישראל, בלווית בתם מרים.
באותם ימים התארגן הנוער היהודי ,ששרד את המלחמה והשואה ,
בגרעיני הכשרה חלוציים, וחווקה הצטרפה אל אחד מהם שפעל בהנובר.
בעיר שצ’צ’ין התארגן גרעין נוסף בשם “במאבק” בו היה חבר חיים אוכלייטנר, וכאשר הוזמן חיים להשתתף באירוע זיכרון בהנובר,
הוא פגש את חווקה, השניים התאהבו והוא הביא אותה אל קבוצתו בשצ’צ’ין שם צורפה אל גרעין “במאבק” שהתכונן לעלייה ארצה.
בהגיעם לחיפה נשלחו לקיבוץ עין-שמר ומשם, בהוראת הנהגת תנועת ‘השומר הצעיר’, עבר הגרעין לרוחמה לעזור לקיבוץ במצבו הקשה טרום מלחמת השחרור.
בעלון “הדי רוחמה” חגיגי שהתפרסם במלאת לרוחמה 4 שנים כתב סלק הררי חבר הגרעין את הדברים הבאים: “…עברנו ימי מלחמה,
חורבן רעב ומוות, טעמנו טעמה של תופת עלי אדמות , חברינו שתו מקובעת הרעב, הקור והאובדן עד תומה, בית לחזור אליו לא היה לנו, התאספנו באחד הבתים בפרברים של שצ’צ’ין ושם התחלנו חיים חדשים…”
ואלה הם דברי המזכיר שנאמרו ביום בו הגיע הגרעין לרוחמה:
“שמענו על אשר עבר עליכם בדרכי הנדודים הרבות, שש ושבע שנים חייתם חיי ארעי, בעבודות כפייה, במחנות ובמחתרת, עם הרעב, הקור וסכנת החיים,
אנו נעשה את כול המאמצים כדי לקלוט אתכם בביתנו, שותפים שווים תהיו במעשה היצירה”
ואכן נקלטו חברי הגרעין ברוחמה, חיים מילא תפקידים רבים, וכאן אף נולדו לבני הזוג אור הבנים אריה ושמוליק.
חווקה ,כחולת העיניים ויפת המראה, הייתה בעלת בעלת נפש רגישה ומיוסרת,
בשנים הראשונות ברוחמה ניסתה לעבוד בבתי הילדים ובמטבח, אך מהר מאוד מצאה מקומה במחסן הבגדים ליד מכונת התפירה ושם המשיכה בכול שנות חייה ועבודתה הארוכות.
הייתה מלווה ומעורבת מרחוק בהתרחשויות ברוחמה, מחווה דעה אך נמנעת מלקחת חלק.
ידיים פעלתניות היו לה ומלאכת הסריגה מילאה את שעותייה עד ימיה האחרונים.
היא סרגה אין סוף צעיפי צמר וכובעים, עשרות רבות של נעלי בית צבעוניות לפעוטים ותינוקות ולראות את מלאכת ידיה על ראשי החברים ורגלי הילדים, נתן לה סיפוק עצום.
חווקה הלכה לעולמה אחרי שנים ארוכות בבית כלנית והיא בת 95 שנים.
לאריה שמוליק ובני משפחותיכם אנו משתתפים בצערכם העמוק.
יהי זכרה ברוך.